דוד ברוזה
דויד ברוזה נולד בשנת 1955 בעיר חיפה. אימו של ברוזה היא שרונה אהרון ז"ל (זמרת ושדרנית לשעבר). […]
דויד ברוזה נולד בשנת 1955 בעיר חיפה. אימו של ברוזה היא שרונה אהרון ז"ל (זמרת ושדרנית לשעבר).
דויד גדל בחיפה, אך עבר לספרד לרגל שליחות של אביו כבר בגיל 12 ושם בילה את נעוריו. השפעת המוזיקה הספרדית מודגשת בהחלט בנגינתו של ברוזה עד היום.
בספרד הספיק כבר להקים להקה ראשונה בשם "bleak sweat".
שם המשיך לנגן ובנוסף גם לצייר ואפילו להיות פעיל פוליטית במחתרת ספרדית אשר התנגדה למשטר הדיקטטורי של פרנסיסקו פרנקו.
ב-74' חזר דויד ברוזה לישראל על-מנת להתגייס. הוא שירת בקרייה והופיע תוך כדי השירות בהופעות קטנות בפאבים בעין הוד ובתל-אביב. לאחר חצי שנה של שירות בקריה הועבר דויד ברוזה לצוות הווי חיל האוויר ביחד עם אחותו טליה ברוזה, דני בסן ודפנה ארמוני.
ב-76' השתתף דויד ברוזה במופע מחווה למשורר מוטי בהרב ז"ל בו גם הלחין את השיר "ממתיקות סוד הרוחות הקרות" וב – 77' השתתף בפרויקט שירים מולחנים על-ידי המלחין יאיר רוזנבלום ז"ל ("מה אברך" ועוד…) יחד עם אחותו טליה ברוזה ויחד עם דפנה ארמוני שיועדו לסרט "גונב מגנב פטור" של זאב רווח.
לאחר שהשתחרר דויד ברוזה מהצבא המשיך בהופעות קטנות בפאבים שונים. כבר בתחילת דרכו אופיין דויד ברוזה בהופעה כריזמטית מאוד עם הפגנת טכניקה וירטואוזית על הגיטרה ושירה מלאה וסוחפת.
באחת מהופעתיו היתרשם ממנו מאוד יהונתן גפן ומיד צירף אותו להופעתו "שיחות סלון" בתחילה כנגן בלבד ולאחר כמה שבועות (לאחר פרישתו של יצחק קלפטר מהמופע) גם כזמר. במופע זה שר את השיר "שיר אהבה בדאוי" וגם את "בלדה לחוזר" יחד עם הזמרת יעל לוי. שני שירים אלו נכנסו גם לאלבום שיצא ב – 78' בעיבודו של דני סנדרסון ונשא את שם המופע ("שיחות סלון"). עוד באלבום הופיע גם השיר "יהיה טוב" שהלחין דויד ברוזה למילותיו של יהונתן גפן לכבוד ביקורו של אנואר סדאת (נשיא מצרים דאז) בישראל.
יהונן גפן ודויד ברוזה המשיכו לשתף פעולה גם לאחר המופע. אחת מעבודותיהם המוצלחות והמוכרות יותר יחד הייתה באלבום ומופע השירים האגדי "הכבש הששה עשר" שם שר דויד ברוזה את השיר "רעמים וברקים" אותו הוא גם הלחין. וזה לא סוף שיתוף הפעולה בין יהונתן ודוד… השניים הרימו יחד מופע בשם "דוד ויהונתן" שהוקלט מאוחר יותר גם לאלבום וכלל שירים סאטיריים מקוריים של יהונתן גפן וגם שירים ספרדים שתורגמו על-ידי גפן.
ב- 78' פגש דויד ברוזה את המפיקה רותי גביזון ולאחר שבוע היו השניים כבר זוג נשוי. רותי הפכה להיות גם המפיקה והמנהלת האישית של דויד, אך לאחר 27 שנה של נישואים הזוג נפרדו לדרכם.
בשנת 80' יצא אלבום הסולו הראשון של דויד ברוזה שנשא את שמו וכלל גם שירים מקוריים וגם בין היתר חידושים לשירים של יהונתן גפן ושלום חנוך. בין הלהיטים הבולטים מאלבום זה היו: "שיר אהבה בדואי", "ילדים של החיים" ו"סניוריטה".
שנתיים לאחר מכן הוציא דויד ברוזה את אלבומו השני "קלף" בהפקת יהודה עדר ועם להקת נגנים שכמעט אפשר לקרוא לה כמעט "סופר גרופ": משה לוי על הקלידים, מיקי שביב על הבס, ז'אן פול זימבריס על התופים ומיקי קם על הקולות. מהשירים הבולטים בדיסק זה היו: "חיפה" (שנכתב עבורו על-ידי יהונתן גפן), "גלויית שנה טובה משוש המתאבדת" (תרגום חופשי לשיר של טום וויטס על-ידי יהונתן גפן) ו"דניאלה".
לאחר סיבוב הופעות של הדיסק, התפרקה הלהקה צעד צעד, פרישה אחרי פרישה, הגיעה מלחמת לבנון ועצרה הן את סיבוב ההופעות והן את מכירות הדיסק. דויד גוייס למילואים בלבנון כחלק מצוות הווי יחד עם יהונתן גפן. עקב המראות הקשים בלבנון נכנס דויד ברוזה לדכאון והחל לזנוח בין היתר גם את המוזיקה.
רותי אשתו של דויד ברוזה הציעה לו להקליט שירי אהבה ספרדיים שספג בספרד (רובם תורגמו על ידי יהונתן גפן) ונהג לשיר לה אותם. הקלטת השירים הייתה שיקום נהדר וגם יצרה אלבום מצליח ומעורר מאוד לקרירה של ברוזה בהפקת לואי להב המפיק האגדי, עם שירים ספרדיים מתורגמים ושיר מקורי אחד "הרומבה".
האלבום יצא בשנת 1983 ונקרא "האשה שאיתי". האלבום היה האלבום הכי מצליח של דויד, היווה את הפריצה הגדולה שלו ביותר
ונחשב עד היום לאחד האלבומים הנמכרים ביותר (בישראל). בין השירים הבולטים באלבום: "האשה שאיתי", "סיגליות" ו"כמו שאת". בעקבות האלבום צלח גם סיבוב הופעות של בערך חצי שנה (120 הופעות) וברוזה גם נבחר כזמר השנה של קול ישראל לשנת 83
'.
בעקבות רצף ההצלחות המסחרר החליט דויד ברוזה לעצור את סיבוב ההופעות בישראל ולהתחיל לנסות את מזלו בארצות הברית.
ברוזה הוציא מספר אלבומים באנגלית ומספר אלבומים בספרדית, בין היתר הספיק גם להופיע כהופעת חימום לפול סיימון, אך לא הצליח ממש לחדור ללב המוזיקה הפופולרית בארצות הברית
.
בנוסף לקריירה בארצות הברית המשיך דויד ברוזה לעבוד גם בישראל ולהוציא שירים בעברית שהפכו חלקם ללהיטים כגון: "מתחת לשמיים", "בצהרי היום", זה הכל או כלום" ועוד… ועד היום ממשיך לעבוד גם בישראל וגם בחו"ל כשעל-פי אימרתו ישראל תשאר תמיד "העוגן" של יצירתו
.
ב 98' עבר ברוזה תאונת דרכים שאיימה להפסיק את הקריירה במצב האנוש של אצבעות יד שמאל לאחר התאונה, אך למזלו ומזלנו הצליחה ידו של ברוזה לחזור לקדמותה ואפילו קיבל על התאונה שעבר פיצוי של 1.2 מיליון ש"ח
(הוא ניסה להוציא 4…).